משחר ההיסטוריה העביר האדם סחורות ומשאות בדרך הים. זוהי אחת מדרכי השילוח היעילות ביותר שיש, כזו שמאפשרת “להעלים” את הגבולות הפיזיים שבין מדינות ולאפשר שינוע בכמויות מסחריות של פריטים. התחום החיוני הזה התפתח בצורה ניכרת במרוצת השנים, כאשר ההשפעה שלו על הכלכלה העולמית בכל נקודת זמן היא פשוט עצומה.
הובלה ימית: מימי קדם ועד לעת המודרנית
ההיסטוריה של ההובלה הימית הולכת יד ביד עם התפתחות הספנות כמכלול, ומכאן שמדובר על תקופה היסטורית ארוכה מאד.
ארץ ישראל שימשה עוד בנקודת ההתחלה גורם מרכזי בשדה המשחק, וזאת עקב המיקום האידיאלי שלה בין מסופוטמיה למצרים, מהמעצמות החזקות ביותר בעת העתיקה. עוד במהלך האלף השני לפני הספירה הנוצרית החלו להתפתח נמלי ים, באזורים שהפכו במרוצת השנים לערים בישראל: עכו, אשדוד, יפו ועוד.
גם בתנ”ך מופיעים אזכורים לא מעטים על אנשים קדומים שעסקו בשילוח ובסחר ימי, כאשר המלאכה מזוהה עם הבנים לשבטים דן, אשר וזבולון. הימאות בישראל הגיעה לשגשוג בתקופת שלמה המלך, ירדה בחשיבותה לאחר מכן וחזרה לשגשג בתקופת הכיבוש הפרסי.
במרוצת המאות ידע התחום עליות ומורדות והושפע משינויים מדיניים שחלו על האזור כולו. לקראת סוף המאה ה-19 חל אחד השינויים המשמעותיים, כאשר התעוררות התנועה הציונית ברחבי יבשת אירופה כולה הגדילה את התעבורה הימית.
הבריטים ששלטו בישראל לאחר מכן פיתחו את תשתיות הסחר הימי, למשל בדמות בנייתם של נמלי חיפה, תל אביב, אילת ואשדוד. מאז התחום לא מביט לאחור, כאשר ההתפתחויות הטכנולוגיות והמקום החשוב שתופסת ישראל בכלכלה העולמית מבטיחים שינוע משמעותי של סחורות ממנה ואליה.
מקומה של ישראל ביחס לעולם
ישראל, כאמור, היא שחקנית מרכזית בשדה המשחק הכלכלי של העת הנוכחית. נמלי הים מהווים משתנים מרכזיים במשוואה הזו, כאשר על פי הנתונים כ-99% מסחר החוץ של ישראל, לא פחות, עובר דרך נמלי הים השונים: מכאן שפעילותה הכלכלית פשוט לא יכולה להתבצע ללא דרך שינוע זו. זאת ועוד, התחום מאופיין במגמת עלייה כמעט מתמדת, עם פוטנציאל גידול של כ-5-8% בשנה במשקל הסחורות המועברות. בטווח של עשרות שנים אחורנית ניתן להצביע על גידול של אחוזים נכבדים בהיקף הסחר בסחורות מדי שנה.
הנתונים הרשמיים של לשכת הספנות בישראל, המבוטאים במסגרת השנתון הסטטיסטי לשנת 2014, מאפשרים ללמוד עוד על החשיבות המכרעת של ישראל בתחום. בשנה החולפת עברו בנמלי ישראל כ-70 מיליון טון, כאשר היקף סחר החוץ בסחורות נאמד בכ-130 מיליארד דולר (70 מיליארד דולר ייבוא ו-60 מיליארד דולר ייצוא). מגמות מעניינות של התרחבות אפשר למצוא גם בשלל פרמטרים אחרים, דוגמת מספר המכולות שעוברות בנמלי המסחר של ישראל (יותר מ-211,000 בשנת 2014, לעומת כ-158,000 בשנת 2000).
תחום הסחר הימי בישראל מושפע ממגמות שונות החלות ברמה הגלובאלית, כאשר מיקומה של ישראל ביחס לעולם הוא במגמה מעורבת. אם בוחנים את נפחי הייבוא והייצור של ישראל ביחס לעולם מבחינים בשינויים החלים כמעט מדי רבעון: ברבעון הראשון של 2014 מיקומה של ישראל בנפח הייבוא היה גבוה מהמגמה העולמית, בעוד שבמהלך הרבעון השני המגמה התהפכה. בחודשים שלאחר מכן נוצר איזון מסוים בין ישראל לעולם.
